Family Wiki
Advertisement

"חצי האי הירקונים" - מבט מהאויר - המקור:אילן ארד ויקישיתוף. במרכז: נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון מערב העיר תל אביב. הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האונייה האחרונה הגיעה לנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז קניות ובילויים

לפעמים חלומות מתגשמים חצי האי הירקוני עם עמיתים לטיולים סיור שהתקיים ביום חמישי ל' אדר א' תשע"ט (7.3.19) בשעות 18:30-21:30 בהדרכת אבי דסקל 050-5655786 Daskal10@walla.com

לעיתים נדמה כאילו תל אביב העצומה והסואנת התרפקה אל הים מאז ומתמיד, אך כידוע נוסד כרך זה לפני מעט יותר ממאה שנה, הרף עין היסטורי המאפשר לנו לפסוע בעקבותיהם של בוני העיר אשר טוו בין החולות לנהר חלום לחזון והגשימו בענק.

מבט על שפך נחל הירקון

לוח הזמנים - אתרי מסלול הסיור[]

היות שההיסטוריה נוטה שלא להתחשב במסלול הגאוגרפי, מצורף כאן לוח זמנים מסודר:

  • 1909 – ייסוד אחוזת בית, לימים תל אביב
  • 1932 – המכביה הראשונה
  • 1934 – יריד המזרח הראשון
  • 1935 – מכביית ההצלה
  • 1936 – ייסוד התזמורת הפילהרמונית
  • 1937 – הקמת תחנת הכח רידינג
  • 1938 – חנוכת נמל תל אביב
  • 1941 – מבצע ארי הים (כ"ג יורדי הסירה)
  • 1945 – פשיטת האצ"ל על הבסיס הבריטי בחצי האי
  • 2019 – סיור עמיתים לטיולים בחצי האי הירקוני

"חצי האי"[]

שיר הנמל.jpg

את סיורנו אנו פותחים בין שאון המכוניות ואופנועים עתידניים המתרוצצים להם מכל עבר בנקודה בה נושק רחוב דיזינגוף למתחם נמל ת"א השוקק.
מדריכנו אבי דסקל מנתק אותנו באחת מהמולת העיר בקוראו את השיר 'רינה' של נתן אלתרמן העוסק בסיפור אהבה המתרחש בדיזינגוף 80, ממש מולנו, ובאווירה הרגועה של מילות השיר שב אל רגעי לידתה של העיר, שהמבנה הראשון שהוקם בה היה לא אחר מאשר בית הקברות טרומפלדור ב-1902, ורק שבע שנים לאחר מכן ב-1909 הוגרלו המגרשים הראשונים בין החולות והוקמה אחוזת בית. בשנות ה-30 של המאה הקודמת עת רוחות אפלות נשבו באירופה, ומאורעות דמים פרצו בארץ עברה תל אביב ואזור חצי האי בו אנו מסיירים תנופת פיתוח עצומה בניגוד לכל צפייה, תקופה אשר השפיעה עמוקות על ההיסטוריה של המדינה העתידה לקום ושל הכרך הצומח לו סביב.

התזמורת בביתן איטליה[]

אבי מדלג אל המוזיקה הקלאסית דרך חזונו של הכנר ברוניסלב הוברמן, אשר רתם את חלומו להקמת תזמורת יהודית בעיר לצורך הבוער להציל את יהדות אירופה מהאסון אותו חזה ז'בוטינסקי שטבע את האימרה 'אם לא נחסל את הגולה הגולה תחסל אותנו'. ברוניסלב מצויד במספר דל של רישיונות עליה שהונפקו במשורה על ידי שלטונות המנדט הבריטי יצא ב-1934 למסע בערי אירופה שמטרתו העלאת המוזיקאים היהודים המחוננים ביותר לארץ. במהלך מסעו בחן הכנר את המוזיקאים כאשר גבו אליהם שכן לא יכל להביט בעיניהם לאור הגורל המר שציפה לאלו שלא עברו את מבחן האומן.
יוזמתו של ברוניסלב הצליחה מעל למשוער, ועימו חזרו לתל אביב הקטנה 70 מהטובים שבנגני יהדות אירופה ועימם 400 מבני משפחותיהם. פועל יוצא מחזונו מלבד הצלת הנפשות הינה חנוכת התזמורת הפילהרמונית של תל אביב, בדצמבר 1936 ממש כאן בביתן איטליה הסמוך אלינו כשעל מופע הפתיחה מנצח לא אחר מאשר ארטורו טוסקניני כהתרסה אישית נגד הפאשיזם העולה במולדתו איטליה, תוך שהוא מכריז כי פועלו זה הינו למען האנושות!
במופע זה צפו יותר מ3000 איש ועוד רבים נוספים אשר שמעו את צלילי התזמורת מעל גגות הבתים הסובבים, הצלחה עצומה אשר הקדימה בעשורים רבים את מופע האירויזיון.

יריד המזרח[]

יריד המזרח.jpg

אבי ממשיך וסוקר את האנשים שמחלומותיהם נבנה חצי האי, ועובר אל ראש העיר תל אביב מאיר דיזינגוף אשר הקדים את זמנו וחזה לא פחות מאשר כי תל אביב תהפך למרכז כלכלי ותרבותי של המזרח התיכון!
ברוח חזונו יזם דיזינגוף את הקמת יריד המזרח, יריד אשר התפרש על פני 30 מבני קבע ועוד עשרות מבנים זמניים שהוקמו בזמן שיא של כשנה בין עיקול הירקון לים ואירחו מציגים מכל קצוות העולם ובכללם כל מדינות המזרח התיכון (מלבד אירן) בהתאם לחזונו של ראש העיר תל אביב.
ביריד אשר נפתח בשנת 1934 ביקרו יותר משש מאות אלף(!) אורחים, ובהתחשב בכך שהיישוב היהודי דאז מנה בדוחק 250 אלף נפש הרי זהו הישג מדהים!
לצורכם של באי יריד המזרח נחנך במהירות שדה התעופה בלוד, לימים נמל התעופה בן גוריון, אך ניסיון לשחזר את ההצלחה שנתיים מאוחר יותר, ביוזמת ראש העיר רוקח אשר החליף את דיזינגוף לאחר פטירתו, הועב על ידי פריצת פרעות המרד הערבי, לפעמים חלומות נותרים חלומות.

פעולות אצ"ל[]

מחנה הצבא הבריטי.jpg

צומת ייחודית זו של חלום וחזון בה אנו עומדים נפעמים ידעה גם את עוז רוחם של לוחמי האצ"ל במאבקם על עצמאות ישראל. בבניין הרומני ממערבנו אשר בו שוכנת היום מסעדה פופולרית שכן תחת אף הבריטים מפעל סודי לייצור נשק אשר הוסווה בצורה טובה כל כך עד שאפילו בעת חיפוש לאחר הלשנה לא הצליחו הבריטים לחשוף את קיומו. פעולה חשובה נוספת שראתה צומת זו הינה פשיטה על הבסיס הבריטי שאי אז שכן בין בניין תוצרת הארץ לגשר ווקופ בשנת 1945, פשיטה שנועדה להחרים נשק ממחסני הבסיס ותוכננה על ידי איתן ליבני (אביה של ציפורה לבני). לוחמי האצ"ל הגיעו בסירות אל החוף ופשטו על הבסיס באישון ליל. בפעולה זו ניפצע קשה ולאחר מכן מת מפצעיו לוחם האצ"ל דב שטרנגלז, יהודי חרדי מצפת אשר בלחץ המאורעות נטמן בחשאי בבית הקברות טרומפלדור.

פסל הפועל העברי ובניין תוצרת הארץ[]

הפועל העברי.jpg

אבי מוליך אותנו בין בנייני ה"מוזיאון הפתוח" אל פסל הפועל העברי שהוקם כאות הוקרה לפועלי סולל בונה שהקימו בתוך כשנה בעבודה קדחתנית, שנסקרה מדי יום על ידי דיזינגוף שהגיע למקום על גב סוסתו מאירה, את עשרות בנייני יריד המזרח.
עוד מספר פסיעות ואנו ניצבים למרגלות בניין תוצרת הארץ בו הוצגה מיטב התוצרת המקומית, ואשר שיר בשם זה המתאר בציוריות את המוצר המקומי נכתב בשנת 1939 על ידי אלתרמן ובו בולטת השורה החריגה "ושנתיים וחצי אוכלת האש בשדות מתוצרת הארץ" המזכירה את ימי המרד הערבי שהשתולל באותה תקופה.
בניין תוצרת הארץ הבנוי בצורה מרשימה בעלת קוים זורמים המושכים את העין סביב המבנה, תוכנן כמו שאר בנייני היריד על ידי מיטב האדריכלים של שנות השלושים שנשכרו על ידי דיזינגוף לצורך הקמת יריד המזרח: ריכארד קאופמן, שניה אברבוך ואריה אלחנני אשר אף עיצב את סמל הגמל המעופף למען היריד. סמל מפורסם זה מתאר גמל המייצג את תרבות המזרח כשעל גבו כנפיים המייצגות את הגבהים אליהם שואפת הארץ בעתיד, אך יודעי דבר טוענים כי סמל זה הינו תשובתו של אלחנני לטענת ערבי יפו, כי ישתתפו ביריד רק כאשר גמלים יעופו.

אצטדיון המכביה[]

מדריכנו מוביל בחשיכה ואנו נעזרים בראיית לילה כדי לאתר אמפיתאטרון שהוקם כמחווה לאיצטדיון המכביה ששכן כאן ודבר לא נותר ממנו, אבי נעזר בקטעי קול הנשמעים היטב בעלטה ומעלה בדמיוננו לרגע קט את חזיון המכביה הראשונה שנערכה ממש כאן ב-1932 עת יהדות השרירים (כפי שכונתה אז) הגיעה מכל קצווי העולם ופתחה את האירוע במצעד מרשים לאורך בן יהודה שטראסה שלאחריו נערכה התעמלות המונית בת 2000 משתתפים. גם התקשורת לקחה חלק באירוע ותזמורת המכביה הוקלטה אחר כבוד לצרכי השמע-נוע.
ראשית חלום המכביה נרקם ב-1903 על ידי נורדאו שכתב על "יהדות השרירים", רעיון אשר צמח לו לאטו עד אשר יוסף יקותיאל הגה ב-1938 את רעיון המכביה ויצא בראש שיירת אופנועים למסע תודעה וגיוס כספים ברחבי הארץ לצרכי האירוע, כאשר אל הרעיון חובר המשורר קדיש סילמן והוא אשר הגה את השם הקולע "המכביה".
באצטדיון המכביה ציפו לצופים 5000 מקומות ישיבה ועוד 15 אלף מקומות עמידה, ומשלחות מעשרות מדינות שזרמו לאירוע הפכו אותו להצלחה עצומה!
המכביה השניה שנערכה ב-1935 קצרה אף הצלחה רבה יותר שכן אלפי היהודים שהגיעו להתחרות תחת הבטחה לממשלת הספר הלבן כי יצאו את הארץ לאחר הארוע, החליפו מיד בסיום התחרויות את בגדי ההתעמלות בחולצות חאקי וכובעי טמבל ונטמעו להם בין יושבי הארץ, וכך ניצלו משואת יהודי אירופה. מכביה זו על שם הצלחתה זכתה לשם מכביית ההצלה.
המכביה השלישית שנערכה ב-1938 תחת צל המאורעות הקשים באירופה ופרעות המרד הערבי כבר נכשלה, והבאה תתקיים רק בשנות החמישים לאחר הקמת המדינה.

בסיס הכ"ג[]

רוחות המלחמה הסוערות באירופה הגעישו גם את שפך הירקון, ובתגובה להקמת ממשלת הבובות של וישי ועימה סיפוח שטחי החסות של צרפת בלבנון וסוריה לציר הרשע, נאספים 23 מטובי לוחמי הקומנדו של הפלמ"ח (יוצאי פלוגות הלילה של וינגייט) תחת פיקוד בריטי ומתאמנים ממש בסמוך לכאן בביתן נורבגיה לצורך פיצוץ מתקני הנפט האסטרטגיים הפזורים לאורך חופי לבנון.
לאחר השלמת האימונים המפרכים יצאו כ"ג יורדי הסירה מחיפה במאי 1941 למבצע ארי הים (על שם ספינתם) ומאז לא נודעו עיקבותיהם. חיפושים עקשניים שבוצעו במשך עשרות שנים כולל סריקת בתי הקברות בלבנון לאחר מבצע שלום הגליל העלו חרס ותעלומת היעלמם בעינה עומדת.

תחנת הכח רידינג[]

רידינג.jpg

אורות החשמל הצבעוניים שעל ארובת תחנת הכח רידינג משתקפים מעל אדוות מי הירקון ומושכים את קבוצתנו אל גשר ווקופ הנטוע מעל שפך הירקון ומוביל אל תחנת הכח.
בין ארובת התחנה עטורת אורות החשמל למגדלור הבוהק בלובנו בנקודה בה נשפך הירקון לים עוצר מדריכנו ומצייר קוים לדמותו של פנחס רוטנברג, איש מחשמל, בהקריאו את מילות השיר הזקן מנהריים.
השיר אשר נכתב על ידי מרדכי זעירא (מלחין ופזמונאי מחשמל בזכות עצמו), בזמנו עובד חברת החשמל בנהריים, נכתב עת היה רוטנברג בן 30 בלבד, אך כנראה כח אישיותו וקורות חייו הססגוניים והגדושים הביא את סובביו לתת לו את התואר "הזקן".
רוטנברג הגיע לארץ בגיל 22 לאחר שהשתתף בשתי הפיכות ברוסיה, למד הנדסה, ואף ביצע ניסיון כושל להרעיל את צמרת המפלגה הקומוניסטית. את האנרגיה המהפכנית הסוערת בדמו רתם כאן להקמה של תחנות כח, שהשלישית שבהן הוקמה על שפך הירקון ב-1937 ונקראה על שם המרקיז מרידינג ידידו האישי.
רוטנברג "הזקן" שהלך לעולמו בגיל 42 שינה לעד את פני הארץ והזניק את כלכלתה שנות דור בכח אישיותו ורדיפתו הבלתי מתפשרת אחרי חלומו.

אתר צליחת הירדן - 1917[]

יד המעבר.jpg

] אזור חצי האי הירקוני מלא עד גדותיו בזיכרונות היסטוריים שאחד מהם הונצח מטרים ספורים מאיתנו בידי ז'בוטינסקי אשר הניח בנקודה בה פוגש הנחל את הים עמוד זיכרון לבן בגובה של כ-2 מטרים לציון צליחתו ההיסטורית של אלנבי את שפך הירקון.
לנוכח השלווה המדהימה שמולנו קשה להאמין, אך בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש הירקון כחלק מקו מבוצר (קו העוג'ות) בו ניסו לבלום העותמאנים את הכוחות הבריטים המתקדמים צפונה.
גנרל אלנבי אשר התקשה אל מול קו הביצורים והארטילריה הכבדה שהוקם על גדתו הצפונית של הירקון נכשל פעמיים בקרב ההבקעה, ורק בפעם השלישית תוך השקעת מאמץ צבאי חסר תקדים הבקיע את קווי הטורקים. מאורע כביר שהביא לתפנית במהלך ההיסטוריה של ארצנו, תפנית חשובה עד כדי כך שז'בוטינסקי ראה צורך להנציחה ב-3 עמודי זיכרון, שאחד מהם עדיין עומד כאן ומעיד על רגע זה בפני נופשים ומטיילים.

גשר ווקופ[]

אנו שבים אל גדתו הדרומית של הירקון על הגשר הנוח, תוך מחשבה על המאמץ הרב אותו השקיע אלנבי בצליחה קצרה זו, ונאספים אל מול לוחית זיכרון המנציחה את זיכרו של הנציב הבריטי הרביעי ארתור ווקופ. גשר זה הוקם לכבודו עם סיום תפקידו בארץ ב-1938.
ווקופ כונה על ידי דוד בן גוריון "הטוב שבנציבים" עקב תרומתו הרבה לפרויקטים כלכליים שעל פני חלקם חלפנו קודם לכן (המכביה, יריד המזרח, שדה דב), אך תרומתו הגדולה ביותר היתה פרשנותו הגמישה לגזרות הספר הלבן אשר קצב את מספר העולים היהודים לארץ לפי יכולת היישוב לשאת אותם, ווקופ פירשה לשיטתו כיכולתה הכלכלית של הארץ כולה. בתקופתו (31-38) הכפיל היישוב את עצמו לסך של 400 אלף יהודים, ובכך ניצלו מאות אלפי יהודים מחורבן השואה. מסתבר כי יועצים משפטיים מסוגלים לקבל גם החלטות נכונות.

נמל תל אביב[]

הנמל של תל אביב.jpg

נתיבנו נמשך בין גלי הים המלחכים את החוף לבין בליינים המתמרנים במומחיות בין בירה לסיגריה, בואכה נמל תל אביב הקטן.
אבי מנער את שעון הזמן ומשיב אותנו אל המרד הערבי הגדול שפרץ בשנת 1936 ועימו חרם על תוצרת יהודית ובכללה תפוזי ג'אפה שהיוו אז כ-80% מתוצר הארץ וכלכלתה התבססה על שילוחם מעבר לים.
חודש בלבד לאחר סגירת נמל יפו כבר הופעל נמל חליפי מעל רציף עץ בסמוך ליריד המזרח, נמל אשר שימש את היריד ובו בזמן החליף במהירות את נמל יפו החסום. הנמל הופעל על ידי סוורים יהודים שהגיעו ביוזמת ראש עיריית חיפה אבא חושי למטרת כיבוש העבודה בנמל חיפה והמשיכו בפועלם החשוב אף בנמל היהודי החדש. עקב גודלו הצנוע של הנמל נפרקה הסחורה מחוץ לנמל אל דוברות ואלו בתורן נפרקו אל החוף בנמל.
העבודות להקמת נמל קבע נמשכו בקדחתנות וכבר ב-1938 נחנך נמל תל אביב המוכר לנו בפריקת אוניית המלט צ'טרביטי, זקני העיר זוכרים כי הסוורים הסלוניקאים פרצו בריקוד הורה עם ירידתם אל החוף כששקי המלט על כתפיהם.
הנמל שהיה הגשמת חלום ציוני רב שנים קיבל את השם מעורר החזון שער ציון, אך לצי העיר כינו אותו האמבטיה של תל אביב בשל גודלו וצורתו.
נמל זה שהופעל אך ורק בידי אנשי שלומנו שימש כמרכז הברחת נשק בימי הבריטים, ממנו זכורה בעיקר אניית הנשק שהגיע במבצע חסידה (אפריל 1948) עם משלוח נשק צ'כי כשהוא מכוסה בבצל להרתעת אנשי המכס הבריטים, נשק חיוני אשר סייע רבות לעמידת היישוב היהודי במלחמת העצמאות.
נמל תל אביב שימש בתפקידו החשוב עד 1965 שאז נפתח נמל אשדוד המתקדם, אלא שתפקידו ההיסטורי לא תם, ובעת מלחמת יום כיפור עת צלח צה"ל את תעלת סואץ שימשו דוברות נמל תל אביב הנשכחות לשינוע חיוני של חיילים וציוד מעבר לתעלה לאפריקה.
את סיורנו אנו מסיימים בכביש הכניסה למתחם הנמל תחת מילות שירה של לאה גולדברג "שיר הנמל" שנכתב על ידה עת ההתרגשות שבפתיחת נמל עברי ראשון סחפה את הארץ ועתה חקוקות להם על חזית בניין הבולט לבאי המתחם. שיר זה הולחן בידי מורה למוזיקה בשם רבקה לוינסון מהגימנסיה הרצליה ואנו שרים יחד את השיר הקצבי, ולבקשת העמיתים אף חוזרים להדרן.

תודות[]

  • לאבי דסקל על סיור חלומי ומעמיק בהיסטוריה העשירה החבויה בין אורות הנאון של מתחמי חצי האי הירקוני,
  • לעמית אררט המגשים את חלומותינו בכל חלקי הארץ מזה שנים רבות,
  • ולעמיתים החיים וחוקרים את הגשמת החלום הציוני.

אלבומי תמונות[]

על גמל ועל נמל[]

על_גמל_ועל_נמל_-_נתן_אלתרמן_וחצי_האי_הירקוני_יוסי_גולדברג

על גמל ועל נמל - נתן אלתרמן וחצי האי הירקוני יוסי גולדברג

במלאת 50 שנה לפטירתו של נתן אלתרמן נחזור אל ימיה הגדולים של תל-אביב בשנות ה-30 שכמה משיאיהם התרחשו בחצי האי הירקוני. נבחן כיצד השתקפו שיאים אלה בשירתו האקטואלית של אלתרמן שקדמה לטור השביעי וכיצד ביטא בהם את רוח התקופה.

Advertisement